מרוקו-נתונים כלליים
מרוקו-נתונים כלליים
מאת: שאול טנג'י © כל הזכויות שמורות למחבר
מרוקו היא ארץ של ריח ההדרים, היסמין, הלבונה והאקליפטוס. ארץ ששווקיה פולטים ריחות התבלינים הייחודיים רק לה. ארץ החן, ארץ שכחול שמיה ומימייה, שלאורך חופיה יוצרים הרמוניה.
תוך כדי נסיעה ממקום למקום, תגלו נופים מרהיבים ומגוונים השונים זה מזה, מהקצה לקצה. מפסגות הרים גבוהים המכוסים שלג נצחי ועד מדבר לוהט וצחיח.
שפלת חוף פורייה ומוריקה, יערות עד על מורדות ההרים, נאות מדבר ענקיות מרהיבות ביופיין, מאות אלפי דקלים צפופים המצילים מהחום ותנובתם שופעת אשכולות תמרים מזנים שונים (בושקרי, גופיקוס, גומג'הול ועוד...) שלכבודם המרוקנים מקיימים חגיגות בחודש אוקטובר בעיר ארפוד שבחבל תפילאלת (מוצא משפחת אביחצירא) באזור זה נטועים לא פחות ממיליון עצי תמר.
לא נופתע משפע הידיים העובדות: אם של פועלים פשוטים, או של אומנים העוסקים באומנות המרוקנית Artisanat : רקמה, קרמיקה, מוזאיקה, עץ, נחושת, עור, קש ותכשיטים ייחודיים עירוניים וברבריים, כל פריט הוא יחידה אמנותית בפני עצמה.
אם אנו במרוקו איך אפשר ללא התה הירוק (הוויסקי המרוקני) והחם עם הנענע המרענן שכמעט בכל מקום יציעו לך אותו. המרוקנים ידועים כמכניסי אורחים, פתגם מרוקני ידוע אומר :
"אה למסאפר ! אילת זיתי ענדנא, כון אנתי מול אדאר, אוחנה נכונו דיאף דיאלק".
תרגום: הו נוסע! אם באת אלינו אתה תהיה בעל-הבית ואנו נהיה האורחים שלך.
ומקורו הינו בצרפתית :
O VOYAGEUR, SI TU VIENT CHEZ NOUS, TU SERA LE MAITRE DE LA MAISON, ET NOUS NOUS SERONT TES INVITEZ :
השם מרוקו
מרוקו קיבלה שם זה משמה העתיק של העיר מרקש, במקור-מורקוש. ושם הארץ בערבית-אלמגרב. השוכן לו בצפונה של יבשת אפריקה.
שטחה
458,730 קמ"ר ואחרי שקיבלה את החלק של הסהרה המערבית הפך שטחה ל-710,850 קמ"ר.
גבולותיה
במערב-הים האטלנטי עם חוף ים שאורכו-2466 ק"מ. בצפון-הים התיכון עם חוף ים שאורכו 537 ק"מ כאשר בינה לבין ספרד מפריד מפרץ ג'יברלטר. בדרום-הסהרה מאורטניה ואלג'ירה.
תיאור גיאוגרפי
במרוקו מספר אזורים גיאוגרפיים עיקריים: רמות ומישורים המתפרשים מהאוקיאנוס האטלנטי במערב ועד לתחתית הרי האטלס שבמזרח.
הרי האטלס נמשכים בכיוון מערב-מזרח. רכס האטלס הגבוה הוא הר טוביקל המתנשא לגובה- 4,165 מ', מצפון להם נישאים הרי האטלס התיכון והאטלס הימי; ומדרום להם - הרי "מול האטלס". במספר רכסי הרים השלג מחזיק כמעט כל השנה. בין הרכסים מתפרסות בקעות פוריות.
האקלים
האקלים במרוקו הוא ים-תיכוני בצפון, ומדברי עד מדברי למחצה במזרח ובדרום. עונת הגשמים נמשכת מנוב' עד אפריל.
התושבים
מס' תושבי מרוקו הוא מעל 30,000,000 נפש נכון לשנת 2001.
שפות
השפה המדוברת במרוקו הינה השפה הערבית המרוקנית עם הרבה מילים צרפתיות וספרדיות. ערבית זו – אט אט נעלמת והשפה הערבית המדוברת או הספרותית תופסת מקומה.
במרוקו מדוברות שפות נוספות, צרפתית, ספרדית וברברית ב-3 ניבים.
השלטון במרוקו
מונרכיה חוקתית שבראשה עומד מלך (מוחמד ה-6) מלך מהשושלת העלאווית (ששולת זו שולטת מאז המאה ה-18) המלך הוא הסמכות העליונה בענייני המדינה והדת. הוא מכונה אמיר אל מומנין (נסיך המאמינים) והא מוסמך להוציא פטווא (פסק הלכה-מוסלמי) הפרלמנט במרוקו-בנוי מ-2 בתים- בית נבחרים ומועצה מייעצת.
המלך ממנה את ראש הממשלה ושריה ובכוחו לפטר שרים ולפזר את הפרלמנט ואף להכריז על בחירות חדשות לפרלמנט.
כלכלה
כלכלת מרוקו מבוססת על תשתיות הפוספטים, הפקת הפוספטים וייצואם הינה למעשה ההכנסה העיקרית במרוקו. בנוסף, מרוקו מפיקה אבן, ברזל, עופרת, מנגן, אבץ, כובל וחרס, לעיתים גם נפט נמצא באדמתה בעיקר בבארות ימיות לצד חופיה.
הארטיזנה-האומנות המרוקנית, זוהי אמנות מגוונת התופסת מקום נכבד. בין היתר היא מייצרת –נחושת, עור, עץ, פליז קרמיקה, קש, רקמה, שטיחים עירוניים וברבריים, תכשיטים עירוניים וברבריים ועוד...
זהו גם מקור תעסוקה חשוב, תיירים רבים פוקדים את מרוקו-אם זה תיירות חורף או קיץ, הודות לתנועת תיירות גבוהה נוצרו מקורות תעסוקה.
מרוקו לא הגיעה עדיין למצב בו תוכל לסייע לתושביה בתעסוקה-מיליונים מחוסרי עבודה, אך למרות זאת לא קיים המושג –רעב ללחם. המרוקני מטבעו-מסתפק במעט.
תקשורת
מערכת התקשורת מפותחת יחסית, ערוצי טלוויזיה ממלכתי ומסחרי, חב' טלפונים ניידים.
במרוקו מופיעים 475 עיתונים יומונים שבועונים וכתבי עת (314 בערבית, 160 בצרפתית ו-1 באנגלית)
תחבורה
בחלקה תשתית מהתקופה הצרפתית 1,900 ק"מ מסילת ברזל בהן נעות רכבות הפועלות על חשמל. 30,600 ק"מ כבישים סלולים. חב' טיסה ממלכתית, 9 נמלי תעופה בערים מרכזיות, חלקן לנחיתות בינלאומיות ולתחבורה פנים ארצית.
הוואי
במרוקו מתקיימים חגים לאומיים המתקיימים לאורך כל השנה ביישובים המתמחים בנושא מסוים כמו "צפרו-הידועה בגידול הדובדבנים-בה מתקיים חג הדובדבנים. חג התמרים המתקיים באאירפוד (עירו של הבבא סאלי) בו נטועים כאמור, לא פחות ממיליון עצי תמר. ייתר החגים הלאומיים הם : חג העצמאות, יום הולדת המלך, יום הכתרת המלך, חג האירוסין (כמו ט"ו באב), חג השקדייה (כמו ט"ו בשבט), חג הדבש, חג הקלמנטינות, חג הוורדים, חג הזיתים, חג הנוער וחג הסוס, חגיגות אלו נמשכות עד 3 ימים ומשלבים בהם אירועי פולקלור וכו'...
