שפשאוואן

שפשאוואן  - העיר הכחולה

^{מאת: שמואל אזנקוט © כל הזכויות שמורות למחבר}

פירוש השם, שפשאוואן - Chefchaouene מורכב משני מילים: "Shouf" שפירושו "מבט" ו "echaouen" לשון הרבים של "איכס" Amazigh שפירושו "צופר" ומייעד לעתים קרובות החלק העליון של ההר. לכן, המשמעות של "שפשאוואן" תהיה "להסתכל על הקרניים" ובאופן ספציפי יותר "להסתכל על ראשי ההרים".

למטייל העצמאי בשפשאוואן, ממוקמת  במקום  אידיאלי כנקודת יציאה לטרקים או לבלות בימים החמים של הקיץ בפארקים שמסביב. האזורים הסובבים אותה והם עמוסים ביערות ספרינגס, עץ אשוח, ארז ואורן .

שפשאוואן, נוסדה ע"י מולאי עלי אבן ראשיד 1471 וכבסיס להתקפות על סאווטה, נשלטה ע"י המוסלמים עד 1920. היו מספר נסיונות של הספרדים לכובשה, הייתה התנגדות חזקה של המקומיים. התערבות של הכוחות הצרפתיים, היא נכבשה ונשלטה ע"י הספרדים כולל הרי הריף. ב 1956 מרוקו קיבלה עצמאות האזור והעיירה שבה לידי המרוקנים.

בשנת 1600 מולאי איסמעיל בנה את שפשאוואן כמצודה ערבית. במאות השנים שלאחר מכן, העיירה שמשה ככלא ספרדי.

שפשאוואן

ממוקמת כ 60 קילומטר  דרומית לטטואן, עם אוכלוסייה מונה כ 40 אלף תושבים. העיירה נמצאת בגובה של כ-607 מטרים מעל פני הים.

העיירה הברברית הנפלאה והמקסימה מכונה "העיר הכחולה". שפשאוואן היא עיירה ציורית ומקסימה במשך היממה ובשעות המוקדמות של הבוקר, מקום נפלא לחובבי הצילום. מספרים שהבתים סיודו בתכלת, ע"פ אחת המסורות, היו אלה היהודים במאה ה-19 לאחר גירוש יהודי ספרד, שחלקם הגדול הגיע לעיירה, ושהיו אחראים לצביעת רחובות העיר לכחול בהשפעת תורת הקבלה. התיירים מגיעים עקב הפרסום של עבודות אריגת יד בגווני אדמה, שטיחים ואהילים. עבודות אלו מוצגות בחנויות קטנות בתוך קירות המדינה של העיר. אנשי העיירה יקבלו את פניכם, יבקשו ממך להסתכל מסביב, ואפילו יכבדו אותכם בתה ואיך אפשר ללא נענע, בלי להציק או לדרבן אותך לקניות.

שפשאוואן, נמצאת ברצועת הרי הריף, ממוקמת בין הרי ג'בל מגו – Meggou  וג'בל תיסוקא – Tisouka, גובהו 2170 מ'. שמה של העיירה גם "שאוואן". שולטת על מקור הנהר רס אלמא.

חובה לשלבה בכל טיול למרוקו ולשוטט בעיירה בשעות המוקדמות של הבוקר וכן לקראת שקיעה – רחובותיה הצרים, הבתים בגוון כחול מרהיב  ואין סוף עיטורים על דלתות וכניסות הבתים. כל בית והיופי שלו וע"פ דמיונו הפורה של המתגורר.

כיום אין  יהודים או קהילה יהודית במקום, כל היהודים  עלו ארצה  לאחר קום המדינה ובמהלך שנות ה 70. היהודים  החלו להתיישב בעיירה בערך לאחר גירוש ספרד.

סיורי חובה

שוטטות בעיירה – העיר העתיקה – מדינה, חומות קסבה, ביקור במוזיאון האתנוגרפי,  יצירות אמנות, חפצי אומנות, עתיקות.

כיכר אוטה אל חמאם

הכיכר מוצלת ומרוצפת במרכז הקסבה והומה בשעות הערב.

הקסבה

חורבות המאה – 15 , חומות מקיפות את המדינה, מוזיאון שניתן לראות ולספר על מנהיג המרד בהרי הריף "מוחמד עבד אל קרים" היה עצור עד 1926 והוצא להורג בתליה.

כיכר השלטון

בכיכר קטנה במרכז העיר צומח עץ גומי ענק ובתי קפה וחנויות לתיירים. כנסיה שהפכה למסגד.