מאת: שמואל אזנקוט © כל הזכויות שמורות למחבר
עמק האוריקה הירוק מכונה - שוויץ של מרוקו. מבנים הבנויים בחימר בצבעים חום ורדרד הבנויים בצלע ההר. שמה של העיירה אוריקה הולך לפניה בזכות עבודת הקדרות. בדרך אליו מבקרים במפעלי ייצור "שמן ארגן" ובקברו של רבי שלמה בלחנש, נספר את סיפורו, ונמשיך בדרכנו לעמק הפורה והיפה.
העמק נמשך לאורך הנהר אוריקה, המנקז את מימי רכסי האטלס הגבוהים והמושלגים. הוא זורם צפונה ונשפך לואדי תנסיפת בצילו של ג'בל טובקאל, הגבוה בהרי האטלס שבמרוקו, גובהו 4,165 מטרים. לא הרחק שוכן אתר הסקי באוקאמידן.
מעל העמק פזורים כפרים ברברים, שפרנסתם מגידול עצי פרי נשירים: תפוח, דובדבן, שזיף, אפרסק, משמש, אגוז מלך ושקדים. הם מגדלים ירקות כמו תפוחי אדמה, שעועית ירוקה, דגנים כמו תירס, חיטה, שעורה, וכן קטניות ותבלינים, בעיקר לואיזה. מספרים שעסק הקדרות בעמק האוריקה הינו המוביל ביחס לשאר המקומות במרוקו וגם מחוצה לה.
הקרבה לעיר הגדולה מראקש כ-60 ק"מ הפכה את עמק האוריקה ליעד תיירותי מבוקש בעיקר באביב ובקיץ. בימי שישי נפתח שוק ברברי - חובה - והאיכרים מכל הכפרים באים לשוק כדי למכור ולקנות. אך בחורף ובאביב צריך מאוד להיזהר משיטפונות פתע הנגרמים מהגשמים העזים ומהפשרת השלגים.
בתקופת הקיץ בורחים תושבי מרקאש בעלי האמצעים מהחום הכבד ומוצאים מפלט במקורות המים של האוריקה. הנוף ירוק בכל חודשי השנה, ובכניסה לעמק האוויר קריר יותר ממראקש.
תעשיית התיירות הולכת ומתפתחת בקצב מדהים והדבר ניכר בעיקר בתנופת הבנייה של בתי מלון והמסעדות.
מעל עמק האוריקה, על שולי ההרים, מצוי אזור המפלים. כל האזור נקרא "גבירתי פטמה" על שם בתו של הנביא מוחמד. למפלים צריך לעלות ברגל. בדרך עוברים עדרי בבונים המשתעשעים להם בזריקת אבנים מעל ההרים- על ראשי המטיילים. המפלים כוללים שבעה מפלים, מהם קטנים מאוד, ומהם גדולים יותר.