יחס האשכנזים והמזרחיים לפלשתינאים
יחס האשכנזים והמזרחיים לפלשתינאים
מאת: סם בן שטרית . מורה לתלמוד במקצועו
נהוג לאמר: במדינת ישראל כל הנושאים פתוחים לדיון ציבורי ולליבון בתקשורת. אין טאבו על שום סוגיה-תהא רגישה ככל שתהא-לרבות מדיניות הגרעין של ישראל, הכור האטומי בדימונה, טוהר הנשק של צה"ל ועוד.
ואולם, לדעתי, נושא אחד הס מלהזכיר ולהעלותו לשיח ציבורי. הוא לא נידון ברצינות בשום תכנית או מאמר בעיתון כלשהו והוא: השתתפותם האפסית של יוצאי קהילות המזרח בפעילויותיהן של תנועות רבות מיסודם של יוצאי אשכנז והתובעות, השכם וערב, זכויות לפלסטינאים-לרבות בעיתות מלחמה ובגבור הטרור: מפגינים נגד סגרים וכתרים ביש"ע, נשים נצמדות לחיילי צה"ל במחסומים ועוקבות אחר יחסם לפלסטינאים, סופרים ומתעדים כל לבנה שהתווספה לבתי המתנחלים, תובעים זכויות לאסירים רוצחים, משחרים לפתחם של עראפת ומקורביו, עומדים יום וליל בצמתים בככרות ושלטים "די לכיבוש" בידיהם.
וכך, אתה מוצא שמספר יוצאי המזרח ב"שלום עכשיו", "נשים בשחור", "ארבע אימהות", נשים "במחסום" הועד לזכויות אסירים פלסטינאיים, בטל בששים בתנועות אלה.
גם בין הפרשנים וכותבי הטורים ברוח השמאל, רב מספרם של יוצאי אשכנז על יוצאי המזרח.
ביקשתי להעלות לדיון ציבורי נושא זה, ולבקש פשר לתופעה זו בת עשרות בשנים. מוכחת האינטראקציה שבין אי השתתפותם של יוצאי המזרח בפעילות השמאל, לבין הצבעתם המסיבית לתנועות ולמפלגות הימין. האם יוצאי המזרח נעדרי תודעה דמוקרטית? אינם רגישים לסבל זולתם? אטומים לזכויות האזרח? האם סרבני שלום הם, ומהם שורשיה של תופעה חברתית זו?
לכאורה, יש כאן פרדוקס: יוצאי אשכנז, שעקב שנאת יהודי אירופה, היו צריכים להיות יותר מסוייגים ביחסם לערבים, בבחינת "מי שהכיש אותו נחש מפחד מחבל", ואילו יוצאי המזרח שרוב התקופות שבהן חיו במדינות ערב, הם פרחו ושגשגו תרבותית וכלכלית במדינות אלה וזכו ליחס טוב, היו צריכים, איפוא, להיות חוד החנית של תנועות השלום והחלוצים שבהן.
והנה שתי קבוצות אלה מגיבות בהפוך אחד גדול ממתווה המצופה מהם. ואולי פשר הדברים נעוץ בכך, שהאשכנזים שגדלו וחונכו על השואה ומוראותיה נזהרים כיום מלהרגיז את הגוי ועושים הכל כדי לפייסו ולרצותו, ואילו יוצאי המזרח-כפי שהם מרבים להתריס: "אינכם מכירים את הערבים כמונו". "וששליטי מדינות ערב קנו להם שקט בזכות היד הקשה בארצותיהם", ולראיה הם אומרים, "לבנון שביקשה לדמות למערב ולהנהיג דמוקרטיה בקרבה, נפלה שדודה מול אותם ניצני חופש". ללמדך, לטעמם של יוצאי המזרח, כי הערבים מבינים רק שפת הכוח.
אין בפי הסבר מספק לסוגיה זו, ומטרתי לעורר ויכוח ציבורי ולהזמין תגובות.
