המימונה - חג של הכנסת אורחים ואהבת האדם
המימונה - חג של הכנסת אורחים ואהבת האדם
מאת: סם בן שטרית - המאמר פורסם ב"ידיעות אחרונות" וב"מעריב"
חגיגות המימונה שמקורן ביהדות מרוקו, נחוגו במוצאי יום שביעי של חג הפסח.
ב"ליל המימונה" המסורתי, נהגו יהודי מרוקו לערוך שולחן מלא מכל טוב של תקרובת מסורתית המורכבת ממעדני חלב וגבינות, פירות וירקות, דבש, תמרים, תופינים ודברי מתיקה, משקאות חריפים וקלים. את השולחן מקשטים בהרבה פרחים, ענפי-זית, נענע, צלחת אחת מלאה קמח ופזורים בה מטבעות כסף וצלחת נוספת בתוכה דג חי. תקרובת זו מסמלת שפע וברכה, כי, הרי זו תחילת האביב ויהודי מרוקו ביקשו לאחל לעצמם ולכל מבקריהם : שתהא זו שנה של שפע והצלחה במעשי ידיהם.
ראשוני המבקרים בבתי היהודים, היו שכניהם הערבים המגיעים עם מגשים שופעי דברי מתיקה, חמץ - קמח ומוצריו.
נזכיר, בכל שבעת ימי חג הפסח נאסרה על היהודים אכילת חמץ והם אכלו מצות. ב"ליל המימונה" השכנים הערבים מביאים להם את החמץ הראשון.
יהודי מרוקו, רבניה וזקניה האמינו שאין לילה מוצלח להבעת איחולים, ברכות ותפילות, מאשר "ליל המימונה". המילה מימונה בערבית-מרוקנית משמעותה מזל, ברכה. באזורים אחדים במרוקו, נהגו משפחות להיוועד ביניהן ב"ליל המימונה", מלווות בתינוקותיהן ולערוך מעין "טקס שידוכין" בין התינוקות. הן מייעדות בת פלוני ולבן אלמוני, כדי שבהגיעם לפרקם יתחתנו ביניהם.
פרט חשוב : ב"ליל המימונה" גם למי שהיו לו דין ודברים עם חברו במשך ימות השנה, בלילה זה כולם מבקרים את כולם בבתיהם, ומאחלים איש לרעהו את הברכה המסורתית "תרבחו ותסעדו" (תזכו ותצליחו !), מרימים כוסית לחיים וטועמים מהתקרובת המסורתית. ללמדך שב"ליל המימונה" הכל נסלח והכל נמחל.
פירושים רבים לשם מימונה, הסביר ביותר הוא : המילה "מימונה" הינה שיבוש של המילה בעברית "אמונה". גם צליל שתי המילים מימונה-אמונה מחזק סברה זו. במי האמינו יהודי מרוקו ? הם האמינו בהבטחת חז"ל : "בניסן נגאלו בני ישראל ממצרים ובניסן הם עתידים להיגאל". והנה, חג הפסח חלף והלך לו, חדש ניסן מתקרב לסיומו, ולכן מחדשים את אמונתם לאמר: גם אם יתמהמה המשיח בוא יבוא.
בישראל, חודש חג המימונה לפני 41 שנה. חברי ואנוכי, גאים ומתברכים שיצקנו החל מ- 1980, תכנים ערכיים-מורשתיים-תרבותיים לחג המימונה, חידשנו באופן נרחב את מפעל "הדלת הפתוחה-תרבחו ותסעדו" שבמסגרתו יותר ממאה אלף בתים של יוצאי מרוקו וצפון-אפריקה מארחים המונים בישראל וכך ניתן המימד הלאומי לחג זה. מעריכים שלמעלה מ-2 מיליון איש, אורחים ומארחים, נוטלים חלק ב"ליל המימונה".
המימונה תרמה רבות להאדרת שמה של יהדות מרוקו בישראל. הציבור התוודע לערכיה כיהדות של הכנסת אורחים, מאור פנים וקירוב הלבבות. כך למד הציבור להכיר את יהדות מרוקו ולהוקירה. ב-1986, בסיום חגיגות המימונה, אמר הנשיא ה-5 למדינת ישראל-מר יצחק נבון :"עתידה להיכתב ההיסטוריה החדשה של מדינת ישראל ותשאל השאלה : מי היו הגורמים שתרמו לשיפור דימויה של יהדות מרוקו בעיני עצמה ובעיני כלל החברה הישראלית, ואף הקהו מן הניכור ומן הקיטוב בין אחינו האשכנזים לבין יוצאי קהילות המזרח ?" אין ספק, קבע הנשיא נבון "שההיסטוריונים יצביעו על חג המימונה החג של אהבת האדם, כמי שהיה לו חלק ונחלה בתרומות אלה" (סוף ציטוט)
בשנים האחרונות, גם עשרות שגרירי מדינות זרות בישראל נוטלים חלק ב"ליל המימונה" ואחדים מהם נושאים דברי ברכה בארוע במעמד ראשי מדינת ישראל ונבחריה.
