יאיר גרבוז, אתה מוזמן למימונה!
יאיר גרבוז, אתה מוזמן למימונה!
מאת: סם בן שטרית
המאמר פורסם ב"ישראל היום" 12.4.15 בעקבות הכפשת העדה, תחת השם “מימונה: זוהי ישראל היפה״.
במוצאי שביעי של פסח, נחגוג את ליל המימונה המסורתי. בלילה זה, ייפתחו לרווחה מאה אלף בתים ולבבות של יוצאי צפון-אפריקה ויארחו את המוני בית ישראל לקהילותיהם. מארחים ומתארחים, יסובו לשולחן התקרובת המסורתית, יברכו איש את רעהו בברכה "תרבחו ותסעדו" (תזכו ותצליחו), ישירו, יזמרו וישיחו את לבבותיהם אלה לאלה.
כבר לפני יותר משלושה עשורים, מפעל "הדלת הפתוחה-תרבחו ותסעדו" היווה עבורנו פלטפורמה נאותה, שאיפשרה לנו לחשוף את פניה האמיתיות של יהדות מרוקו ולהבליט את ערכיה ומורשתה, וכקהילה מכניסת אורחים. פלטפורמה להעמקת ההיכרות וקירוב הלבבות בתוך עמנו. על פי הערכתנו ונסיוננו, מספר המארחים והמתארחים מגיע לכשני מיליון איש בליל המימונה. זהו מפעל, שאין לו אח ודוגמא בקרב שום עם מעמי תבל.
אמר על כך הנשיא החמישי למדינת ישראל-יצחק נבון: "עתידה להיכתב ההיסטוריה החדשה של מדינת ישראל ותישאל השאלה: מי היו הגורמים ששיפרו את דימויה של יהדות מרוקו בעיני עצמה ובעיני החברה הישראלית, היקהו במקצת מהקיטוב בעם, זקפו גו וקומה של יהדות זו, ואיפשרו לציבור הרחב להתוודע אליה, כבעלת ערכים? אין ספק, פסק הנשיא נבון, שהמימונה היתה גורם דומיננטי בשינוי האימג' של יהדות מרוקו לטובה".
אביא מעשה אחד מיני רבים: משפחת שאול ז"ל ומוניק אסולין ישבה שבעה על מות בנם, שנקטף בדמי ימיו. הגעתי לביתם בבית הכרם בירושלים, כדי לנחמם. במקום הבחנתי בידיד-מכר שלי ואמרתי לו: "רבי משה, מה עושה כהן בבית הקברות"? היה זה משה לנדוי-נשיא בית המשפט העליון, והוא ענה: "אתה סם בן-שטרית אשם! אתה שידכת את משפחתי למשפחת אסולין והתארחנו בביתה בליל המימונה, ומאז אנו נוהגים לבקרם בביתם והם בביתנו. לכן, אך טבעי בעינינו, שנשב עמהם בשעת ימי אבל על בנם, שהיה לנו כבן".
יאיר גרבוז, שמעל לבימה בכיכר רבין בעצרת השמאל, חירף וגידף אותנו-אנשי קהילות המזרח, כינה אותנו בשמות גנאי; כעובדי אלילים המשטתחים על קברי צדיקים, מנשקי קמיעות ומזוזות, ורואה בנו "קומץ". כלומר, קבוצה מפגרת וזניחה בחברה הישראלית. מכאן אני קורא: יאיר גרבוז, הואיל נא בטובך להתארח בליל המימונה באחת מרבבות הבתים הפתוחים, תגיע ללא כל הזמנה מוקדמת, התוודע לקהילה אצילת נפש ואוהבת אדם. מובטחת לך קבלת פנים אוהבת, ואולי תשנה את דעתך עליה ותכפר על עוונך. פרט קטן: בל תשכח לנשק את המזוזה של דלת מארחיך-כמנהג בני המקום.
אוסיף: קדם לך יאיר גרבוז העיתונאי אמנון דנקנר המנוח, אשר במאמרו המפורסם לגנאי "אין לי אחות-אין לי אחים!" ב"הארץ". במאמר זה, כינה את בני עדות המזרח "בבונים הנושכים בצווארו, אלה שקילקלו לו את התרבות של היינה ופרוייד, אנשים נעדרי תרבות, כי אינם מגיפים תריסים בין שתיים לארבע אחר הצהריים" ועוד... ביוזמת ידידי, השדרן דן כנר, הוזמנתי ע"י מנכ"ל רשות השידור לשעבר-יוסף לפיד ז"ל לעימות ברדיו מול אמנון דנקנר. בעימות, הוכחתי את כותב המאמר על דבריו המעליבים, ובין היתר אמרתי לו, כמו רבנים והוגי דעות יהודיים במזרח אירופה, גם אבות אבותי במרוקו עסקו בפילוסופיה היהודית, במחשבת ישראל, בשקלא וטריא, בפסיקה ההילכתית ובחידושים, בשירה ובפיוט. יהדות מרוקו הוציאה מקרבה גדולי תורה ומורי הלכה, סופרים ומשוררים. את העימות סיימתי בנימה מפוייסת: "אמנון ידידי! תרצה או לא תרצה, אחיך אני! הנני עצם מעצמותיך ובשר מבשרך, וכפי שלא תרצה להיפרד מאחד מאיבריך, כך לא תוכל להיפרד ממני"! בצאתנו מהעימות הפצרתי בו להתארח בליל המימונה, בקרב אחת המשפחות שלנו. לזכותו יאמר, הוא נענה בחיוב, ומאז, אמנון שינה את דעתיו.
מן המפורסמות, שבמרוקו כולם מבקרים את כולם בליל המימונה. גם למי שהיו דין ודברים עם חברו במהלך השנה שחלפה, הם מבקרים הדדית איש בבית רעהו, ללמדנו, שבלילה זה הכל נסלח ונמחל.
זאת אף זאת, בקהילות אחדות, נהגו משפחות להיוועד ביניהן בלילה זה ומייעדות את בניהן לבנותיהן, כדי שבבואם לפרקם ינשאו ביניהם. ללמדך, שאין לילה מוצלח מלזווג בו זיווגים, כמו ליל המימונה. תרבחו ותסעדו!
