הצצה לעולמה של יהדות סלוניקי המופלאה. הצצתי, התרגשתי והנני נפעם

הצצה לעולמה של יהדות סלוניקי המופלאה. הצצתי, התרגשתי והנני נפעם

מתוך דו"ח שליחות לאתונה וסלוניקי 9-5 בספטמבר 2007 

מאת: סם בן שטרית

עפ"י החלטת הנהלת הפדרציה העולמית, יצאתי ב-5/9/07 עד 9/9/07 (5 ימים) לשליחות בסלוניקי. בדרכי אליה, ביקרתי במשך 6 השעות של חניית ביניים באתונה, את ראשי קהילה זו, רבניה ומוסדותיה. בראש קהילת יהודי יוון, מכהן כנשיא-מר מוזס קונסטנטינס, איש מוערך ורב-פעלים. כנשיא יהודי סלוניקי מכהן-מר דוד שאלתיאל, איש עתיר זכויות ונכסים.

יחס של כבוד והערכה

מצד שלטונות יוון לראשי קהילת יוון: 

יהדות יוון מונה כיום כ-5,000 נפש-כולל 1,000 נפש בעיר סלוניקי. זה מה שנותר מקהילה מפוארת וגדולה שמנתה בעבר מאות אלפים. רוב יהודים אלה חיים כיום ברווחה. ראשיהם זוכים לכבוד ויקר מצד ראשי שלטונות יוון הנוטלים חלק באירועי הקהילה ובפעולותיה המרכזיים שהיא יוזמת. במקביל, שלטונות יוון מזמינים את ראשיה לאירועים ולקבלות פנים ממלכתיות מטעם הממשלה.

ראשי הקהילה תובעים למשפט סופר

יווני-נוצרי אנטישמי:

ביום הגעתי לאתונה (5/9/07) התקיים דיון ראשוני בבית-המשפט בעיר. משפט, המסעיר והמעכיר את רוחה של הקהילה. ראשיה הגישו לבית המשפט תביעה נגד סופר יווני-נוצרי אנטישמי שחיבר ספר לשמצה. ספר, שכל כולו כתב שטנה נגד היהדות והיהודים, ודי לצטט משפט אחד מספר מתועב זה, כדי לזעזע את אמות הסיפין אצל כולנו, וכה שירבט מחברו: "...חבל שהיטלר לא סיים את מלאכתו והותיר עוד יהודים חיים..." לכן, נשיא הקהילה מר מוזס קונסטנטינס היה אחד התובעים והעדים המרכזיים בבית המשפט, ולא יכול היה לקבלני בשעות ביקורי באתונה. הוא נועד עמי בסלוניקי בביקורו ב-9/9/07 בעיר.

מפגש מרגש ב-6/9/07 

עם ראשי ועד יהודי סלוניקי:

לאחר שהצגתי את מטרות הפדרציה העולמית, יעדיה ומפעליה ההיסטוריים; ניסוח "האמנה לאחדות ישראל", הפיכת "חג המימונה לחג לאומי", "העלאת עצמות מעפילי אגוז ממרוקו לקבורה בירושלים", "ספר הזהב ליהדות מרוקו", "מדליון המעברה", "תעודת הצדעה ליוצאי המעברות", "ייזום מפעלים והקמת אתרי הנצחה למלך חסן השני", "הקמת בית הכנסת הראשון לאנוסי בלנמונטה (פורטוגל)", הענקת התואר "יקירי יהדות מרוקו" לדמויות מופת בעם, היותנו היחידים המעניקים, מדי שנה בשנה, מלגות בסכומים משמעותיים למאות סטודנטים מעוטי-הכנסה, ללא הבדל ארץ מוצאם, והשנה יוענק סכום של יותר מ-1,500.000 ₪ לכ-374 סטודנטים וסטודנטיות ועוד...

ביקשתי מיו"ר הישיבה, הנשיא דוד שאלתיאל שתי משאלות:

1.שראשי הקהילה יחוו את דעותיהם על הצעתנו-כפי שפירטיה, הכתרת דוד שאלתיאל ל"דמות מופת".

2.שתוקם "ועדה מארגנת" שתכין בתיאום עמנו את הארוע לקראת פברואר-מרס 2008.

ראשי הקהילה מברכים. 

דמעת גיל בעיניו של ינו קוניו:

ואכן כל ראשי הקהילה, איש איש בתורו, הביעו את דעתם מלווה בתודה עמוקה להנהלת הפדרציה העולמית על ההצעה. הגדיל לעשות מכולם מר ינו קוניו-נשיא האסיפה הכללית של יהודי סלוניקי ואינטלקטואל מוערך שחיבר ספר חשוב על שואת יהודי יוון, שדיבר בהתרגשות רבה על ההצעה אותה הגדיר חשובה ואצילית זו. הצעה, שלדעתו, הינה ביטוי מובהק לאחדות גורל עמנו היהודי ולערבות ההדדית-תוך שדמעה נקוותה בעיניו. דבריו עשו רושם עז על כולנו.

באשר ל"ועדה המארגנת" הודיע דוד שאלתיאל שיש "ועדת אירועים" מתוך חברי ועד הקהילה, ועליה יוטל התיאום והארגון עמנו.

טקס הענקת תעודת "ספר הזהב"

לדוד שאלתיאל:

לקראת סיום הישיבה, שנמשכה כשעתיים, הוכנסו הצלמים כדי לתעד את טקס הענקת תעודת הרשמה ב"ספר הזהב ליהדות מרוקו" לדוד שאלתיאל.

לאחר מכן, נערכו תמונות קבוצתיות, וכל אחד מראשי הקהילה ביקש להצטלם עמי ועם דוד שאלתיאל-כשהתעודה, בהטבעת זהב, מוחזקת בידיו. אחדים מביניהם הכניסו את ילדיהם, כדי להצטלם גם הם עמנו.

יודגש, שקהילת סלוניקי נחשבת לעשירה מאוד מכל הקהילות היהודיות באירופה. נכסים ובניינים רבים שהיו שייכים לקורבנות השואה ולא הותירו כל יורשים, הועברו ע"י שלטונות יוון לרשות הקהילה, והם גובים שכר-דירה.

דוד שאלתיאל סיפר לי, כי בימים אלה הם בונים מרכז קהילתי גדול ומפואר ליהודי סלוניקי, ורוב הכספים המזומנים מוזרם למטרה זו. בעוד חדשיים ימים יושלם הבניין לתפארת.

תביעה כספית ע"ס 3,500,000,000 דרכמות הוגשה נגד ממשלת גרמניה:

מפי דוד שאלתיאל למדתי על טרגדיה נוראה ועצובה: כאשר נשלחו ה-50,000 איש למחנות ההשמדה ע"י הנאצים כובשי יוון, נציגי גרמניה הציעו הצעה ליהודי סלוניקי לאמור: "אם אתם תצליחו לגייס את הסכום של 3,500,000,000 דרכמות יווניות, אנו נשחרר 10,000 זקנים ותינוקות יהודיים ונשיבם ממחנות ההשמדה לסלוניקי".

הקהילה גייסה את כל משאביה, והמציאה לידי נציגי הגרמנים את הסכום האדיר הזה של 3,500,000,000 D.G.

ואכן, הגרמנים החזירו לסלוניקי 10,000 איש, אך אלה לא היו זקנים ותינוקות יהודיים, אלא, נוצרים סלביים.

קהילת יהודי סלוניקי-ובראשה דוד שאלתיאל אספו כל התיעוד, הקבלות וצילום ההמחאות שנמסרו אז לגרמנים. ועתה הם תובעים מממשלת גרמניה להחזיר סכום זה עם רבית והצמדה של 65 שנה.

הגרמנים "גילחו" בית קברות יהודי בסלוניקי על 300,000 קברים:

עפ"י דרישת שלטונות יוון בזמן הכיבוש, הגרמנים הביאו טרקטורים והם הרסו ועקרו את בית הקברות הישן, שבו היו קבורים יותר מ-300,000 איש שחיו במשך אלפיים שנה בסלוניקי. על חורבות בית קברות זה הוקמה אוניברסיטת סלוניקי רחבת ידיים.

מצבות הקבורה נלקחו ע"י היוונים דאז, והם ריצפו בהם את חצרותיהם, מעברים, דירות וחנויות.

קהילת סלוניקי עשתה ועושה מאמצים עילאיים, כדי לפצות גויים אלה שהשתמשו במצבות לצרכיהם, כדי למוסרן לידיהם ולהציבן, עדות לדראון עולם, של הגרמנים ועוזריהם שחיללו בית קברות זה. ואכן, אלפים רבים ממצבות אלה הוצבו בבית הקברות החדש.

ביקור בבית הקברות החדש והמפואר:

ראשי הקהילה היהודית בסלוניקי, שהוריהם וקרוביהם נשרפו בכבשני האש שהוקמו ע"י הגרמנים במחנות ההשמדה ולא זכו לקבורה ולמצבה, הקימו בית קברות , לדעתי המפואר בעולם ובו אלפי קברים משיש לבן בוהק עם כיתובי זהב וכסף, נשתלו שדרות פרחים ועצי נוי. בבית הקברות חלקות של כרי דשא, ירוק ומטופח. בכך, לדעתי, ביקשו ראשי הקהילה לרמוז: בניגוד לאבותינו וקרובינו שלא זכו לא לקבר ולא למצבה, אלה המתים בתקופתנו, יזכו לקבורה הדורה ומפוארת. ועם כל האכזריות במשפט הבא: "זוהי עבורם נחמה פורתה".

תפילות שבת בנוסח יהודי מרוקו:

בקהילת יהודי סלוניקי שכולם יוצאי ספרד, כיהנו בעבר ומכהן גם כיום רב יוצא מרוקו והוא: כבוד הרב אליהו שטרית שליטא-איש רחב השכלה בעל תואר M.A, בוגר ישיבות יוקרתיות, בעבר מנהל בי"ס תיכון בארץ והוסמך לרב. איש נעים הליכות. בתפילות ערב שבת ויום שבת התפללתי יחד עם ראשי הקהילה בבית הכנסת הגדול. וגם יסופר שמתוך 40 בתי כנסת שהיו בסלוניקי ערב פרוץ המלחמה, הגרמנים הרסו עד היסוד 39 מהם וזה שנותר שימש להם מחסן. הם סברו להורסו עם גמר מלאכת הרשע שלהם, אך לא זכו לכך.

את סעודת השבת סעדתי על שולחנם של הרב אליהו ורחל רעייתו. ומהשיחות עמהם, למדתי רבות על קהילה מפוארת זו ועל כך אני אסיר תודה להם.

ביקור באתרי הנצחה לזכר קורבנות סלוניקי:

כמו שיהדות אתונה הקימה מוזיאון לזכר קורבנות השואה ומשולבים בו עברה של יהדות גדולה זו, כך גם בסלוניקי. ביקרתי יחד עם דוד שאלתיאל באנדרטה המרשימה שבשנת 2005 נחנכה במעמד ראש ממשלת יוון מר פאפאנדיאוס והנשיא לשעבר משה קצב. כן הוקם ביוזמת דוד שאלתיאל אתר הנצחה לזכר החיילים היהודים שנפלו במערכה במלחמתם נגד הגרמנים. אנדרטה זו ואתר זה הוקמו בבית הקברות החדש והפכו למוקד משיכה למבקרים רבים.

לסיום:

מלוא הערכת כולנו לראשי הקהילה ובראשם לנשיאם האהוב דוד שאלתיאל, שקיבלוני בכל הכבוד הראוי.

כן נתונה תודתי: למר מוזס קונסטנטינס-נשיא קהילת יהודי יוון, למר בנג'ימן אלבאלאס-נשיא קהילת יהודי אתונה, לגב' ליליאן קאפון –מראשי קהילת יהודי יוון, לרב יעקב ד. הראר-רבה של אתונה, לרב יצחק (איציק) מיזאן-רב באתונה, למר אברהם פורטס-מנכ"ל קהילת יוון, למר ז'קי בן-מאיור-ס/ נשיא הקהילה בסלוניקי, למר ינו אנג'ל-מזכ"ל קהילת סלוניקי, למר היינס (ינו) קוניו-נשיא האסיפה של יהודי סלוניקי, למר ינו ז'אק אנג'ל-מזכ"ל יהודי סלוניקי, למר יזאק (נינו) שאלתיאל-ס/ יו"ר הוועד לידידות ישראל-יוון

לסיכום:

הפדרציה העולמית רשאית להיות גאה בקשר שנוצר עם יהדות סלוניקי, להכירה מקרוב ולהתוודע לתלאותיה בתקופת מלחמת העולם השניה. עתה, יש לחזק את הקשר עם יהדות זו ועם ראשיה שכולם אנשים נפלאים.

המאמר פורסם מעוצב וכולל תמונות בכתב העת הדיגיטלי "יהדות מרוקו:מורשת, הגות ואמנות" : גליון 5

אשרינו על הזכות לפעול ולעשות, יחד עם ראשי הקהילה, להנצחת זכרם של 50,000 יהודי סלוניקי-קורבנות הנאצים.