המזרח התיכון לקראת הסכם שלום יהדות מרוקו-יונה או נץ
המזרח התיכון לקראת הסכם שלום יהדות מרוקו-יונה או נץ
מאת: מוחמד אחיד-״לה גאזית דה מרוקו״
תרגום לעברית של ראיון בלעדי עם סם בן שטרית-יו"ר הפדרציה העולמית שפורסם ב-La Gazette du Maroc בשנת 2009
שאלה: משאלי דעת קהל לפני הבחירות, היראו שרוב הישראליים לא היו בעד אובמה. איך ישראל הגיבה לאחר הבחירות?
סם בן-שטרית: במהלך מסע הבחירות בארה"ב, ברק אובמה היה בבחינת נעלם בעיני הישראלים. חידה! וזאת, על אף הצהרות אחדות מעודדות, כמו זו שבה הביע משאלה, שירושלים תישאר הבירה המאוחדת והנצחית של מדינה ישראל. לישראלים היו השגות לגבי מועמדותו, בהתחשב בתמיכה והסיוע הרב לישראל מצד ג'ורג' בוש במהלך שתי הקדנציות שלו. ההצהרות של המועמד הדמוקרטי, רצונו בפתרון הסכסוך במזרח התיכון, ושורשיו המוסלמיים של ברק אובמה הותירו מחשבה אצל הרבה ישראלים בסוברם; טבעי שהוא יתקרב לעולם הערבי ולעמדותיו ביחס לסכסוך עם ישראל. זאת הסיבה שבגינה הישראלים ברובם לא היו מוכנים ללכת אחריו. ואולם, לאחר שהעם האמריקאי בחר בו כנשיא ובשים לב לבחירת יועציו הקרובים ונקיטת עמדות בעד מחוייבותו למען השלום, לא רק בין ישראלים לפלסטינאים, אלא, בין ישראל לכלל העולם הערבי.
בכך, הנשיא אובמה רכש את דעת הקהל הישראלית והממשלה. אנו יכולים לומר שרוב החששות של הישראלים נמוגו, גם אם יש אי-אלו עמדות שבוטאו ע"י אנשי ממשל אובמה שאינן עולות בקנה אחד עם אלה של ממשלת ישראל. ישראל למשל, העריכה רבות את העמדות המעודדות שבוטאו בקהיר מצד אובמה בפני קהל ערבי, תוך ציון קשרי הידידות המאפיינים את יחסי ארה"ב וישראל.
מדוע המושג "פלסטין" בנאומיו של אובמה נראה מפריע להרבה ישראלים?
אפילו ממשל נתניהו המוגדר כ"ימני", "סופר ימני" התבטא לאחרונה בעד מדינה פלסטינאית, ובלבד שהפלסטינאים יכירו בישראל כמולדת של העם היהודי, ושמדינה זו תהיה מפורזת, כדי שלא תהווה איום בעתיד נגד ישראל. אזכיר אלמנטים רבים וחשובים המעידים על רתיעתם של ישראלים רבים מהרעיון שלמדינה פלסטינאית:
1. במשך 19 שנים מ-1948 עד 1967, ישראל לא שלטה בשטחי הגדה המערבית, ואף על פי כך, לא הפלסטינאים ולא ארצות ערב ולא הקהילה הבינלאומית לא קראו להקמת מדינה פלסטינאית עצמאית בעת שירדן שלטה בשטחים אלה בכל התקופה הזאת. בממלכת ירדן 70% מאוכלוסייתה הם פלסטינאים. במקביל לכך, אש"ף באמנה שלו, קורא להשמדת ישראל וליצירת מדינה פלסטינאית, היה זה ב-1964. קרי: 3 שנים לפני שישראל החלה לשלוט בשטחים אלה!
2. הרעיון של הקמת מדינה פלסטינאית, הינו חדש. בהיסטוריה אין זכר למושג מדינה פלסטינאית. זוהיר מוחסין, לשעבר חבר הועד הפועל של אש"ף הכריז ב-1977 וחזר על כך ב-2006 לאמר: הקמת מדינה פלסטינאית היא אך אחד האמצעים בדרך למאבק בישראל למען האחדות הערבית.
3. ב-2005, אחרי שעשרות יישובים יהודיים שהוקמו בעוטף עזה נהרסו עד היסוד ע"י ישראל, ושמונת אלפים תושביהם היהודיים גורשו מבתיהם, כדי למנוע חיכוכים עם הפלסטינאים. ישראל קיוותה, ובצדק, שהפלסטינאים יפגינו בצעדים בוני אימון במקביל. במקום זאת, הם שילחו אלפי טילים ורקטות, בצורה עיוורת, על אוכלוסיית ישראל בדרום, וגם נעשו נסיונות של טירוריסטים לחדור לתחומי ישראל, כדילהרוג באוכלוסיה האזרחית. החמאס השולט בעזה, במקום לטפל בבעיות של האוכלוסיה עליה הוא שולט, הוא מוציא מיליוני דולרים רבים על אמצעי חבלה, כדי לתקוף את ישראל. הפלסטינאים היו אמורים לטפל בבעיות הכלכלה והחברה של עזה. הם לא עשו דבר מועיל במיליארדי דולרים שקיבלו ממדינות ערב והעולם, והפכו את עזה לעמדה קידמית של אירן במזרח התיכון. רק לאחר מבצע "עופרת יצוקה" שנוהל ע"י צה"ל, החל השקט המקווה לשרורבאזור זה. זה אומר, למרבה הצער, בזכות הפעלת הכוח שוררים שקט והפוגה. מכאן, ניתן להבין ללבם של הישראלים ועל חששותיהם מהקמת מדינה פלסטינאית לצידם והעלולה לאיים על ישראל.
4. יש לזכור, כי האויב המר של הפלסטינאים היה והינו תמיד הפלסטינאים עצמם. אם זה ב-1947, ב-1967, ב-1993 וב-2000. בכל פעם שהוצעה להם האפשרות להקמת מדינה פלסטינאית, הם תמיד השיבו בשלילה לכל הצעה ופתחו במעשי איבה כלפי אוכלוסיית ישראל. דוגמא אחרונה בקמפ-דוד ב-2000, ראש הממשלה דאז אהוד ברק הציע ליאסר ערפאת שישראל תעשה פשרה מרחיקת לכת ותצא מ-97% של השטחים-כולל ויתור על חלקים ממזרח ירושלים. ומה עשה מיודענו ערפאת? הוא סירב! חזר כגיבור לרמלה ופתח באינתיפאדה מס' 2 שגרמה למותם של אלפי פלסטינאים וישראלים. כיום, בדרום ישראל בגבולות עזה שורר שקט, וכך בשטחי הגדה המערבית, בזכות צבא הגנה לישראל הרודף יום יום את הטרוריסטים. בכל פעם שהשאלה לפנות שטחים, כדי ליצור במקומם מדינה פלסטינאית, ישראלים רבים נכנסים לחרדה ומביעים התנגדות. כמו בעבר הישראלים מקווים שהפלסטינאים יהיו אלה שיוציאו את ישראל מכל סכנה, כי הרי הם תמיד מתנגדים לכל פתרון מוצע.
האם נאום אובמה המאשר, בין היתר, שישראל הינה הבת-ברית של ארה"ב באזור, מרגיע את הישראליים?
ברק אובמה הינו נשיא ארה"ב, ולצדו הסנאט ובית הנבחרים בהם מצויים ידידים רבים לישראל. ידידות זו מבוססת לא רק על אינטרסים הדדיים, אלא, ובעיקר, על ערכים דמוקרטיים ומוראליים משותפים כמו חופש הדעה וההבעה, קדושת החיים וכבוד האדם, עצמאות של בתי המשפט ופרלמנט בעל זכויות נרחבות. כדי להדגים את חופש הדיבור בישראל, מספיק לראות ולשמוע אותם עשרה חברי כנסת ערביים המתבטאים באופן החופשי ביותר, עד כדי ניצול ציני של זכות זו, ולהביע סולידאריות עם הטרוריסטים ואף סירובם הם להכיר בישראל כמולדת העם היהודי. לפני זמן לא רב, ח"כ ערבי ישראלי אחד, שנחשד בבגידה ובהעברת מידע צבאי לחיזבאלה, ברח מישראל. ואף על פי כן, ישראל ממשיכה לשלם לו פנסיה לחשבונו בבנק בישראל. אשתו וילדיו מקבלים מידי חודש קצבת הביטוח הלאומי וכל הזכויות הסוציאליות. ברם, על אף השינויים וההרכבים בממשל אובמה, הישראלים משוכנעים, שארה"ב הינה ותישאר השותפה האסטרטגית והנאמנה מכל המדינות בעולם.
האם הנאום של אובמה משפיע על הלובי היהודי או על ידידי בארה"ב והם איבדו במקצת מיכולת השפעתם?
העם והממשלה בישראל החלו להתוודע לכך, שהנשיא אובמה מחוייב לשלום אמיתי יציב, לא רק בין ישראל והפלסטינאים, אלא גם עם העולם הערבי. היוזמה הסעודית יכולה לשמש בסיס טוב לפתרון עבור האמריקאים, הישראלים ומדינות ערב.
זו הזדמנות שאין להחמיצה! כותרות העיתונים בישראל הביאו לאחרונה את פניית הנשיא אובמה להוד מלכותו-מוחמד השישי-מלך מרוקו, כדי שיפעיל את השפעתו ויוקרתו הבינלאומיות למען השלום במזרח התיכון.
יש לזכור, שמרוקו בתקופת שלטונו של המלך המנוח- חסן 2, היתה אחד השחקנים הראשיים בזירת השלום שהושג בין ישראל למצרים מצד אחד ובין ישראל לירדן מצד שני. מאז, עברו עשרות שנים והגבולות בין מדינות אלה לבין ישראל שקטים ובטוחים. לדעתי, יוצאי מרוקו בישראל ישמחו לקדם בברכה התערבות הוד מלכותו מוחמד השישי ויימצאו אוזניים קשובות ולב נכון לתיווכו. אני תמיד אמרתי: אם יש מתווך הגון ובעל חוש צדק, הינו הוד מלכותו-מוחמד השישי, שברכת אלוהים עליו ועל עמו.
האם אתה סבור שיש לגייס מדינות אחרות ולשלבן במאמצי השלום לצדן של מצרים וירדן?
נכון, יש לשלב את הממלכה הסעודית, בחריין, תוניסיה, אלג'יריה, כדי שהשלום יהיה יציב ובר-קיימה. עלינו לשאת תפילה לשמים שהיוזמות הרבות, הרשמיות והבלתי רשמיות, תוכתרנה בהצלחה.
איך אתה רואה את היחסים בין ארה״ב וישראל בעידן האדמינסטרציה של נשיא המזדהה כאפריקני –אמריקני?
אנחנו הישראלים רחוקים מכל גזענות. העובדה ששורשיו של ברק אובמה אפריקאיים אין לכך כל חשיבות בעינינו. יש לזכור שבישראל חיים רבבות יהודים מאיתיופיה שעלו לישראל, וחיים צד אל צד עם אחיהם יוצאי ארצות רבות אחרות.
מהם בעיניך מדינת מרוקו ויהודי מרוקו?
יהודי מרוקו חדורי הכרת תודה עמוקה על יחס האחווה והכבוד שלו זכו במרוקו. אציין דוגמא מיוחדת הנוגעת לשמירת על המקומות המקודשים ליהדות. שלטונות מרוקו, מעולם לא הפקיעו כל בעלות על רכוש כלשהו השייך ליהודים, או מקומות מקודשים (בתי כנסת, בתי קברות...) מקומות אלה זכו תמיד לכבוד ולהגנה של שלטונות מרוקו. מרוקו היתה והינה היחידה מבין מדינות ערב המכירה בילידי מרוקו וצאצאיהם כאזרחים מרוקנים לכל דבר ועניין. זכות, המקנה להם לבקר במולדתם הישנה ללא כל הכבדה. אשתקד, הקונגרס האמריקאי קיבל החלטה התובעת ממדינות ערב להחזיר כל רכוש מוחרם השייך ליהודים יוצאי מדינותיהם על אף שעזבו אותן. החלטה זו כללה את מרוקו, אני מחיתי בתוקף רב ושלחתי מכתבים נזעמים לחברי הקונגרס האלה (תצלומים באנגלית של המכתבים מצ״ב) ותבעתי להוציא מ״רשימה שחורה״ זו את מרוקו בזכות הנימוקים שהועלו בפניותיי. ואכן, מרוקו הוצאה מרשימה זו!
מה אתה מצפה מהממלכה המרוקנית?
אנו מצפים שהוד מלכותו-מוחמד השישי, הנהנה מאימון טוטאלי של יוצאי מרוקו בישראל ובעולם, ירים את הנס של אביו המנוח חסן השני, וישמש כמגשר ומפייס בין הישראלים לבין הפלסטינאים וכלל עולם הערבי. יוצאי מרוקו יטו אוזניהם וליבותיהם לצעדים העתידיים במישור זה. אנחנו יוצאי מרוקו מהווים את הדוגמא החיה של דו-קיום יהודי-ערבי. פעמים רבות בעבר פניתי לראשי ממשלות בישראל שיש למנות שגרירים ושליחים מיוצאי מרוקו, כדי לייצג את ישראל, כי אנחנו יותר מאחרים מוציאים את השפה המשותפת עם מנהיגים ערביים. פתגם בעברית אומר: “כל אהבה שאיננה תלויה בדבר, סופה להתקיים״. ופתגם זה מסביר את אהבתנו, כיוצאי מרוקו, כלפי הממלכה המרוקנית וכלפי עם גדול זה.
מה מספרם ומקומות ישיבתם של יוצאי מרוקו בישראל ובעולם?
מספר יוצאי מרוקו בישראל-כולל הדור השני מוערך בכמיליון נפש וכ-300-200 אלף נפש מפוזרים בעולם: צרפת, קנדה, ארה״ב, וונצואלה, ספרד, בריטניה, הולנד, סקנדינביה, בלגיה, יוון, אוסטרליה, ברזיל ועד בלם שבאמזונס.
בתוקף תפקידי כיו״ר הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו, אני מבקר לעתים תכופות בקהילות אלה. יכול אני לאשר ולהעיד, כי הזדהותם וחיבתם למרוקו ולכתר המלכות נותרו איתנים. אני שמח להיווכח שההורים בישראל ובתפוצות דואגים שילדיהם ידברו ויבינו את השפה המרוקנית, שיכירו ויוקירו את ההיסטוריה של יהודי מרוקו, ואת היחס הטוב של הממלכה המרוקנית וזו של העם המרוקני כלפי היהודים. ההערכה והחיבה של יוצאי מרוקו בישראל מבוטאת בביקורים התכופים במרוקו לא רק כדי להשתתף בהילולות הצדיקים או בהשתטחות על קברי אבותיהם, אלא, גם “לחרוש״ מולדת ישנה זו, ערים ועיירות, ולפגוש ידידים וותיקים ערביים שלהם הם או ידידי אבותיהם. במרוקו, בבתי כנסת רבים, בתפילת שחרית של שבת, בפתיחת ההיכל, מברכים את הוד מלכותו-מוחמד השישי בברכה “הנותן תשועה למלכים״ ומאחלים למלך אריכות ימים על ממלכתו וברכת שגשוש ושפע לעם המרוקני. בביקורי בבלם שבאמזונס (ברזיל), ראיתי במו-עיני בבתיהם של יוצאי מרוקו, שאבותיהם היגרו לאמזונס לפני יותר מ-200 שנה, תמונות של המלך המנוח מוחמד ה-V, של בנו המלך המנוח חסן II וגם תמונות הוד מלכותו-מוחמד ה-VI, ה׳ ירומם כסאו.
קשרינו עם מרוקו, הינם קשרי אחווה והכרה בערכים ההדדים המשותפים לנו ולמרוקו. בישראל כל יוצאי מרוקו חדורי הכרה ואהבה למדינה, מולדתם הישנה, שבה זכינו לחופש הפולחן, התרבות וההשכלה. להזכיר, במשך אלפי שנים יהודי מרוקו כיהנו כשרים בכירים, יועצים למלך, שגרירים לצד מלכי מרוקו.
כפי שאתה רואה, זה לא רק ביקור על קברים המקשר יוצאי מרוקו למולדתם הישנה, אלא הערכים המשותפים. יש לזכור, שרק אנו יוצאי מרוקו שומרים פינה חמה ונוסטלגית בלבותינו כלפי מרוקו, בניגוד גמור ומוחלט ליחסם של יוצאי מדינות אחרות כמו סוריה, מצרים, לבנון, אלג׳יריה ואחרות.
