המודל התרבותי של יהודי ארצות האסלאם

^{מאת: דוד יוחאי אסולין © כל הזכויות שמורות למחבר}

הבחירות האחרונות ותוצרי הלוואי שלהן הציפו ניתוק של מגזר אליטיסטי מהשאר. אותו מגזר הנושא בגאון תרבות\מודל חיים חש עליונות עדתית\חשיבתית על מגזרים אחרים. אותו מגזר שדורש סובלנות לאוכלוסייה הערבית והדרוזית חש ניכור למגזר שמרכיבי תרבותו חופפים ברובם לאוכלוסייה הערבית. למה הוא מרשה לעצמו להרגיש ככה? האם אמת הדבר? ומה הפתרון?

מודל ההשכלה

ההשכלה המערבית או "עידן הנאורות", שהתחילה בתחילתה של המאה ה-18, לא הייתה המודל (לפחות לא ברובה) ליהודים או לערבים בארצות האסלאם. המודל העיקרי היה סביב השכלה דתית, ספרות, שירה, אומנות ומסורת. ערכים כמו רגשות חמים, משפחתיות, אהבת הזולת והכנסת אורחים, אהבת הארץ וערכי מסורת היו עמוד התווך שלה. עקרונות מודל ההשכלה המערבית כמו: "העם הוא הריבון ולא הדת" או "המדינה קיימת כדי להגן על הפרט ולא ההפך" לא חפפו, ואף היו מנוגדים למודל זה. לצורך מאמר זה נקרא למודל התרבותי של יהודי ארצות האסלאם: "המודל הרגשי" ולמודל ההשכלה המערבית נקרא: "מודל ההשכלה". אם כי נדגיש כי השמות שבחרתי אינם מכלילים את המושג על הקבוצות הנמנות עימם.

מודל ההשכלה שם לעצמו כמטרה לבסס מוסר, אסתטיקה וידע הנשענים רק על רציונאליות והנחת יסוד לוגוצנטרית המבוססים על הגיונו הפרטי של האינדיבידואל. כראי של מודל זה במציאות נמצאת התפיסה כי "מסלול ההצלחה" של ישראלי ממוצע חייב לעבור דרך מוסד אקדמי. התפיסה חלחלה עמוק כל כך עד כי לפי סקר של ה- OECD בישראל יש 46% בעלי תואר אקדמי. שנייה בעולם. למודל זה חברו הנהגות תרבותיות אירופאיות כמו קרירות ובועתיות המובילות לקפיטליזם, תיעוש, בורגנות, וחילון. אדם "נאור" לא "סחבק" שמתחבק ומנשק את כולם. במשקפיים שלו, אדם שצועק ברחוב הוא בהכרח ברברי ולא דרך חיים שמקורה בתרבות שונה. מוזיקה שמוטיביה ושורשיה מרוסיה ואירופה הוכרזה כ- "מוזיקה ישראלית" או "שירים ישראלים". לעומתה מוזיקה שמקורה מארצות אסלאמיות הוגדרה כ מוזיקה ערבית\מזרחית.

יהדות ומסורת

במגילת העצמאות נעדר כל שימוש במילה "דמוקרטיה" לעומת זאת המילים "יהודי" או "יהודית" מוזכרות בה 20 פעם. מאוחר יותר ב- 92 עוגן בחוק כבוד האדם וחרותו אופייה של מדינת ישראל כ-"יהודית ודמוקרטית". נדמה שככל שהזמן חולף מבדילה עצמה קבוצה, לא קטנה, תחת קידוש ערכי הדמוקרטיה (לפי תפיסתם) והעמדתה כסתירה לעומת יהדותה של ישראל. דמוקרטיה אינה זהה לבחירות והחלטת רוב כיוון שאז זכויות מיעוט היו נרמסות. הגנה על זכויות אלו כפופה לערכים מוסריים עליונים. אם כך מצאנו שהדמוקרטיה בעצמה יוצאת מתוך ערכים מוסריים שיכולים להיות מורכבים מערכי הומניזם, סוציאליזם וגם דת ומסורת. מה גם שעוד לפני הקמת המדינה יהודים דתיים חיו תחת משטרים דמוקרטים ונהלו ,באין סותר, את חייהם. זו אינה היריעה לפרט דיון מורכב זה, אבל יהיו הדעות אשר יהיו אופייה של מדינת ישראל הוא קודם יהודי הן לפי מגילת העצמאות והן לפי החוק.

רגשות ככלי

לעומת אופייה היהודי של המדינה, ובניגוד לרוב "מזרחי" וערבי (כיום) התקבל מודל ההשכלה כמודל השולט. מודל זה ראה ברגשות מכשול לאינטליגנציה וכיוון להדחיק אותם עד שבסוף המאה העשרים התפתח המונח: "אינטליגנציה רגשית" (EQ) שנושא את ההגדרה הבאה: " יכולת האדם לנטר את רגשותיו ורגשות האחרים, להבחין בין רגשות שונים ולעשות שימוש במידע זה להכוונת חשיבתו ופעולותיו". תחום המחקר הלך והתרחב, ספרים ומאמרים המסבירים על עליונותה של ה-EQ על ה-IQ (האינטליגנציה הקלאסית) נהיו לרבי מכר. יותר ויותר פסיכולוגים מאמינים כי האינטליגנציה הקלאסית יעילה בניבוי הצלחה בתחום האקדמי אך יעילה הרבה פחות בניבוי "הצלחה בחיים" או חווית סיפוק ואושר. מאמרים נכתבו על המצאות אינטליגנציה זו באוכלוסיות בעלות יכולות הבעת רגשות גבוהה (כמו נשים). טבעית היא המסקנה שסיכוי גבוה שהיא מצויה יותר היכן שהרגש החם שולט יותר מהשכל הקר.

ההישענות על המסורת היהודית כספר הוראות כיצד לנהל חיים בריאים יותר טבעית, כמו שהבת שלי נשענת על הוריה, הראיה הפשוטה שאני חלק ממטרה כוללת לא מטפחת ומקדשת את האגו וההישגים, רגשות ככלי ודרך תקשורת ולא כמכשול. כל אלו ועוד היוו מודל אחר עליו נשענו ונשענים אזרחים רבים כאן במדינה.

מובן הוא כי חיים במודל ההשכלה הנציחו פער מלכתחילה.

חלקם של עדות המזרח

האם עדות המזרח חיים במודל הרגשי? לא בהכרח. הייתי אומר שהם מחולקים לשלוש קבוצות: קבוצה אחת שהורגלה עם השנים למודל ההשכלה, קבוצה שנייה שמחנכת למודל הרגשי, וקבוצה שלישית שלא בחרה באף מודל.

הקבוצה השלישית קיימת מכל מיני סיבות שנחקרו בהם חשוב לציין את השתיים הבאות:

1. בקום המדינה נשחק מעמדו של היישוב הישן הספרדי עד כי 80% מאזרחי המדינה היו ממוצא אשכנזי. המודל עליו הוקמה המדינה היה זר לעולים, בני עדות המזרח, שלא השתלבו. ילדיהם הצליחו לתפוס דברים יותר בקלות וכך נוצר פער בין הדור הקודם לדור הצעיר. פער זה הוביל לשבירת הסמכות ההורית ודור גדל ללא חינוך ראוי.

2. ההשכלה (לרוב היהודית) והתרבות שעלו אתם, בני עדות המזרח, הייתה חסרת משמעות בעיני הממסד האשכנזי שראה בהם כטעוני טיפוח. אותו ממסד העדיף אנשים כמותו. דעות קדומות וסטיגמות על ציבור זה התרבו ואמנם פחתו במהלך השנים אך עדיין נשארו (מסתבר). המזרחי הממוצע נתקל בקשיים ללמוד ולמצוא תעסוקה. מיואש, הוא פנה לשיטוט ברחובות ולעבריינות.

אמנם הסיבות האלו יכולות להוות תירוץ לשאלה למה זה התחיל, אבל בראש ובראשונה מוטלת הסקת המסקנות ולקיחת האחריות על הקבוצה השלישית כדי שתמצה את עצמה.

גם בנוגע לקבוצה השנייה וגם לשלישית אני מאמין שאין פער שלא יצליחו בסופו של דבר לסגור אבל נשאלת השאלה: אנחנו רוצים לסגור? להזכיר למי ששכח – מדינת ישראל נמצאת במזרח התיכון ולא בסקנדינביה. תרבויות אחרות שוכנות פה. אולי כדאי לאמץ מודל חופף או לרסן את המודל הקיים? פחות קידוש ההישגים, פחות ריצה אחרי תארים. יותר תחושת משפחתיות ו -"יחד". לא לנפח עוד את בועת נדל"ן במרכז רק "כי יש שם יותר מקומות עבודה". להתקרב יותר לפריפריה בעלות יותר נמוכה למטרת שקט נפשי, מתוך אידיאל.

אני מקווה שהראיתי למה היכרות עם המודל כה חשובה וכמה היעדרותה הרת אסון. גם אם לא שכנעתי להחליף דיסקט לפחות נסכים על דבר אחד: אין פה תרבות\דרך\מודל יותר צודק\ת. אין עליונות של אוכלוסייה מסוימת על רעותה. וחשוב להבין את זה כי רק ככה נחיה פה בכבוד הדדי, בשלום.