חברי ואנוכי גאים, מברכים ומתברכים בהשגיה הרבים של יהדות מרוקו בכל תחומי החברה בישראל. היא זקפה גו וקומה. בניה תופסים כיום מקום מכובד במוסדות המדינה.
ייצוגה של יהדות מרוקו בכנסת, בממשלה ובמוסדות שלטון, הינו רב ומרשים, בשל היותו מעבר ליחסה הפרופורציונלי באוכלוסיה בארץ. נציין כ-50% מראשי הערים, ראשי מועצות מקומיות ואזוריות הינם מיוצאי מרוקו. הם התבלטו בתחומים שונים: צבא, ספרות, תיאטרון, קולנוע, ענפי ספורט-כולל ובעיקר כדורגל. כ-50% ממלכות היופי והדוגמניות בישראל, הינן יוצאות קהילה זו.
והחשוב מכל: הציבור הרחב התוודע ליהדות מרוקו, כאמונה על מידת הכנסת אורחים של אברהם אבינו. יהדות זו, הוציאה מקרבה רבנים וגדולי תורה, פוסקים, בלשנים, אנשי שירה ופיוט, אנשי שקלא וטריא. היא התבלטה בפסקי דין על פי בית הלל. אמר על כך הרב שלום משאש זצוק”ל: “כדי לפסוק שהדבר פסול או טמא, לא צריך להיות מלומד, אבל, כדי לפסוק כשר וטהור צריך להיות סופר מלומד”. באחד מימי עיון שהיינו מקיימים בחוהמ”ע פסח במעון ראש הממשלה, ישבו משתתפים: שרים, שופטי בתי משפט העליון וחברינו. אמרתי לידידנו הרב ישראל מאיר לאו: אצל חכמי אשכנז ידועים שניים כסניגוריה המובהקים של ישראל: רבי לוי יצחק מברדיצ’ב וזוסיה מניפולי. חכמי צפ”א, כולם הינם סניגוריה של ישראל, והראיה: בשלוש מאות השנים האחרונות, חכמיה ורבניה לא הכריזו לא חרם ולא נידוי לא על יחיד ולא על קבוצה.
אסיים באישים בודדים שהתבלטו בעשייתם: מי היה מאמין, שיום יבוא, ונער מעיירה קסאר אשוק שבמרוקו, יכהן בתפקיד היוקרתי, נשיא האקדמיה ללשון העברית, הלא הוא פרופ’ משה בר-אשר. בר-אשר וחבריו, “מעבריתים” מונחים רפואיים, מדעיים, טכנולוגיים וכדומה. היינו כחולמים, אם מאן-דהו יתנבא שילד ממרוקו ייבחר ליו”ר אגודת הסופרים והמשוררים בישראל-הלא הוא המשורר והסופר ארז ביטון-חתן פרס ישראל. וכך, היינו נותרים עם פה פעור, שנער מעיירה בוזעד שבמרוקו, הוא שיעמוד בבימת העמים באו”ם, יסנגר על עמו ישראל ויוציא את צדקנו לעיני עמי העולם, הלא הוא ד”ר יהודה לנקרי-לשעבר שגריר ישראל בצרפת ובאומות המאוחדות בניו-יורק. נוכל להמשיך ולהוסיף: רב-ניצב יוחנן דנינו-מפכ”ל משטרת ישראל, שזה עתה סיים קדנציה מפוארת, וכבר ציינו במאמר המערכת של שנתון “דבר הפדרציה העולמית” 2015: “יוחנן דנינו ופיקודיו, מקיימים יום יום, ושעה שעה את המצווה “וּבִעַרְתָּ הָרָע, מִקִּרְבֶּךָ” (דברים כב’). הוספנו: “לולא רב-ניצב יוחנן דנינו ופיקודיו, ארצנו היתה מלאה חמס” ועד לרמטכ”ל רב-אלוף גדי אייזנקוט ורבים אחרים. נציין, לפני 3 שנים, 2 מדענים, בנים של יוצאי מרוקו: ברוך בנאסרף מונצואלה וסרז’ הרוש מצרפת, הם חתני פרס נובל.
לא נצטנע, ואנו רשאים לומר שגם לנו, במעשינו ובהופעותינו בציבור, היה לנו חלק קטן בין מחוללי השינוי. לפדרציה העולמית של יהדות מרוקו קדמה “תנועת-ביחד”, בעלת תפיסת עולם זהה. היא נוסדה וקמה ע”י כ-40 אנשי רוח, בעקבות המאמר של הח”מ ב”מעריב” מ-27.11.79, תחת הכותרת “מצוקה הכצעקתה?” בין המייסדים” פרופ’ שמעון שטרית, פרופ’ משה בר-אשר, פרופ’ אהרן ממן-חתן פרס ישראל, פרופ’ צ’ארלס טפיירו, הסופר יוסף טולדנו, המשורר ארז ביטון-חתן פרס ישראל, פרופ’ אפריים חזן, ד”ר שלום בר-אשר ואחרים. אחת מקריאותינו ליהדות מרוקו היתה, להשקיע משאבים בעיצוב דרכם של בניהם, כדי שיוכלו להשתלב בחברה תחרותית והשגית כשלנו. גם מאמר שפרסמנו בכתב העת הדיגיטלי מס’ 2, הכתרנו אותו: “אשרי יהדות מרוקו שככה לה”, ובו מנינו את השגיה של יהדות זו.
עלה מתלשינאת שבמרוקו ב-1963. נשוי לאנט לבית זאוי. אבא למיכל ברדנשטיין (משפטנית), מאיר (M.A) ומירב יוצאת צבא
מקום מגורים : ירושלים
השכלה : מורה לתלמוד ולעברית. בוגר החוג לחינוך-האוני' העברית בירושלים.
בצבא: סרן (מיל.) מפקד פלוגה.
סם בן-שטרית, נוהג לשאת דברים והרצאות בעל פה. הוא כותב מאמרים רעיוניים בעיתונות הגדולה. מאמרו המפורסם "מצוקה הכצעקתה"? ("מעריב" מ-27.11.79) יצר הדים חיוביים בציבוריות בישראל בשל משנתו החברתית:
♦ המדגישה את האורות והחיוב שבחיינו ושבעברנו, כי הם רבים ומאפילים את השלילה.
♦ הפניית התביעה כלפי עצמנו, בטרם אנו מפנים אצבע מאשימה כלפי זולתנו וכלפי הממסד. לגירסתו, כל אדם זכאי לסיוע, אך בתנאי יסודי ובלעדי, שהנזקק מסייע גם הוא לעצמו ונוטל חלק בשיקומו.
♦ כפר בקיום אפליה עדתית מכוונת או מוסוות במדינת ישראל. לדבריו, אף אם אפליה זו קיימת, מן החכמה והתבונה להתעלם ממנה, כדי שלא להחליש מוטיבציה בקרב אלה שהמוטיבציה ממילא חלשה אצלם, מלהתמודד ולהתקדם.
♦ תבע מיוצאי צפון-אפריקה להקצות את מירב משאביהם בעיצוב דרכם ועתידם של ילדיהם, למען יהיו מסוגלים להתמודד בחברה הישגית ותחרותית כשלנו.
קווים לדמותו ופועלו של נשיא הפדרציה העולמית מר סם בן שטרית אשר נכתב ע"י ד"ר כוכבי אזרן - לרגל 40 שנה לפעילותו הציבורית ב-2010 : כרטיס ביקור סם בן-שטרית.pdf
סיפור חייו של נשיא הפדרציה-מר סם בן-שטרית, פועלו הרב והשגיו-השגינו, במשך כיובל שנים. משולב תמונות וקטעים רבים הממחישים את דבריו בסרט. (הוספת פתיח, תמונות וקטעי וידאו-אליזבט בראל)
אודות הפרויקט: הפרויקט, נוצר במטרה לספר את הסיפור הלא מסופר של יהודי ארצות ערב ואיראן, ולחזק את מורשתם, שהיא אבן יסוד בתרבות הישראלית הרב גונית. הפרויקט הוא ביוזמת המשרד לשוויון חברתי ובשיתוף משרד החינוך-אגף מורשת, מכון יד בן-צבי ומוזיאון העם היהודי בבית התפוצות.